Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 107a
מֵיקֵל,
Traduction
is lenient, as he maintains that donors are not particular in this regard. This shows that Rabban Shimon ben Gamliel is not bothered by a change of mind if no harm results.
Rachi non traduit
גמ' מיקל. אע''ג דמשני לא סבר דמקפיד איניש מידי דלא חסר בה:
אָמַר אַבָּיֵי, טַעְמָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן כִּדְמָר. דְּאָמַר מָר: הַאי מַאן דְּנִיחָא לֵיהּ דְּתִתְבַּיַּר אַרְעֵיהּ – לִיזְרְעַהּ שַׁתָּא חִטֵּי וְשַׁתָּא שְׂעָרֵי, שַׁתָּא שְׁתִי וְשַׁתָּא עֵרֶב.
Traduction
Abaye said: Rabban Shimon ben Gamliel’s reason is as explained by the Master, Abaye’s teacher Rabba, as the Master says: One for whom it is preferable to grow crops and yet have his land remain as fertile as if it lay fallow should plant wheat one year and barley the next year. In addition, he should plant one year lengthwise and the following year crosswise. In this manner, he will prevent the field from being weakened.
Rachi non traduit
דאמר מר. רבה בר נחמני רביה דאביי דרבה גידלו בביתו:
דתתבור. שתעשה בורה שלא יצמחו זרעוניה:
ליזרע [שתא] חטין וכו'. ה''נ פסק עמו חטין שמא הוא זרעה חטין בשנה שעברה ואם יזרענה זה שעורין נמצא זה מקלקלה:
Tossefoth non traduit
האי מאן דבעי דתתבור [ארעיה]. פי' בקונט' שתקלקל שדה וקשה דאדרבה כך הוא רגילות של עובדי אדמה שזורעים שנה חטין ושנה שעורין וכשזורעין אותה ב' שנים חטין רצופין או שעורין מתקלקלת וכן נמי משמע בשילהי חזקת הבתים (ב''ב דף נז:) גבי אחד אמר אכלה חטין ואחד אמר אכלה שעורין כדפי' רבינו שמואל התם לכך י''ל האי מאן דבעי שתהא שדהו חשובה כאילו הניחה שנה אחת בורה כי כן דרך לזורעה שנה ולהובירה שנה כדי שתחזור לכחה ממה שהוכחשה ליזרע שתא חטין ושתא שעורים ולכך אסר רשב''ג כשאמר לזרעה חטין שלא יזרע שעורים כי שמא אשתקד זרעה שעורים ואי כריב ותני לית לן בה שם לא יאסור רשב''ג:
וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא כָּרֵיב וְתָנֵי, אֲבָל כָּרֵיב וְתָנֵי – לֵית לַן בַּהּ.
Traduction
The Gemara comments: And we said that his use of the land with-out following these dictates would weaken it only where he does not plow and repeat his plowing, i.e., plow the field twice before reseeding it, but if he plows and repeats his plowing, we have no problem with it. Consequently, the reasoning of Rabban Shimon ben Gamliel is that a change of crops at the wrong time can weaken the field.
Rachi non traduit
דלא כריב ותני. חרשה לאחר קצירה ושינה בשעת הזרע:
תְּבוּאָה לֹא יִזְרָעֶנָּה קִטְנִית [וְכוּ']. מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרָבִין: תְּבוּאָה – יִזְרָעֶנָּה קִטְנִית. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא אֲנַן תְּנַן: תְּבוּאָה – לֹא יִזְרָעֶנָּה קִטְנִית! אֲמַר לֵיהּ: לָא קַשְׁיָא, הָא לַן וְהָא לְהוּ.
Traduction
§ The mishna states that one who receives a field to plant it with grain may not plant it with legumes. Rav Yehuda taught Ravin that the halakha is that one who receives a field to plant it with grain may plant it with legumes. Ravin said to him: But didn’t we learn in the mishna that one who receives a field to plant it with grain may not plant it with legumes? Rav Yehuda said to him: This is not difficult, as this halakha is for us, the residents of Babylonia, and that halakha is for them, the residents of Eretz Yisrael. Since what type of seed to plant depends on the quality of the land, in Eretz Yisrael, where the land is weak, there is concern that the land will be weakened. This concern does not apply to Babylonian fields.
Rachi non traduit
מתני לה רב יהודה לרבין. במתני' תבואה יזרענה קטנית:
הא לן והא להו. מתני' בא''י קאי שהיא מקום הרים ואיכא למיחש לכחשא דארעא אנן השתא בבבל קיימינן שהיא מצולה וטבועה בבצעי המים וליכא למיחש לכחשא דארעא הלכך משנה בכל מקום שירצה מקטנית לתבואה ומתבואה לקטנית ורבי שמעון אוסר כדאמרן:
אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרָבִין בַּר רַב נַחְמָן: רָבִין אֲחִי, הָנֵי תַּחְלֵי דְּבֵי כִתָּנָא אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל. עוֹמְדוֹת עַל גְּבוּלִין – יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל.
Traduction
Rav Yehuda said to Ravin bar Rav Naḥman: Ravin my brother, those cress plants that grow among flax are not subject to the prohibition of robbery, as the one taking them is effectively weeding the field, and the owner prefers that the cress not grow so as to not affect the growing flax. But if the plants stand on the boundary of where the flax is growing, so that their remaining there would not have a negative impact on the growing flax, they are subject to the prohibition of robbery, as it is assumed that the owner grew the plants there intentionally.
Rachi non traduit
תחלי דבי כיתנא. שחלים שקורין כרישי''ן הגדילים בין הפשתן:
אין בהם משום גזל. לכל הבא ועוקרן לפי שהוא משביח את הבעלים שמפסידים פשתן יותר על דמיה:
ואם עומדת על גבול. הערוגה שאין עומדים בתוכה:
Tossefoth non traduit
הני תחלי דבי כיתנא אין בהם משום גזל. אע''ג שהתנה יהושע שיהו מלקטין עשבים בכל מקום כדאמר בסוף פ' מרובה (ב''ק דף פא.) התם מיירי בעשבים שאין ראוים לאדם אלא לבהמה וכן משמע מדלא נקט ירקות אבל תחלי שהן מאכל אדם אסור אא''כ הוא שדה פשתן:
וְאִם הוּקְשׁוּ לְזֶרַע – אֲפִילּוּ דְּבֵי כִתָּנָא נָמֵי יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל. מַאי טַעְמָא? מַאי דְּאַפְסֵיד – אַפְסֵיד.
Traduction
And if the cress plants were sufficiently grown to the point that they were hardened with seed growing inside, i.e., they were fully grown, then even if they were among the flax, they are subject to the prohibition of robbery. What is the reason? Concerning that flax to which they have already caused a loss, they have already caused the loss. Since the flax has already been damaged, by removing the cress now he does nothing to improve the crop and merely takes something from the owner.
Rachi non traduit
יש בהם משום גזל. דלא מפסדי:
הוקשו לזרע. אותן שחלים שעמדו בפשתן ימים רבים עד שנגמר גידוליהן שוב אין עקירתן מועלת לפשתן ויש בהם משום גזל:
אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרָבִין בַּר רַב נַחְמָן: רָבִין אַחִי, הָנֵי דִּילִי – דִּילָךְ, וְדִילָךְ – דִּילִי. נְהוּג בְּנֵי מִצְרָא: אִילָן הַנּוֹטֶה לְכָאן – לְכָאן, וְהַנּוֹטֶה לְכָאן – לְכָאן.
Traduction
Ravin bar Rav Naḥman and Rav Yehuda owned adjacent fields, and their trees leaned over the boundaries. Rav Yehuda said to Ravin bar Rav Naḥman: Ravin my brother, these that are mine are yours, and those that are yours are mine. This is because it is customary with regard to those whose fields border on the field of their neighbors that with regard to a tree that tilts to here, i.e., to the property of one of them, its fruit belongs to the owner of the field here, to where it is tilting, and with regard to one that tilts to there, i.e., to the other side, its fruit belongs to the owner of the field there, as neighbors are not particular which portion of the land actually grew the fruit.
Rachi non traduit
דילי דילך דילך דילי. יש באילנותי שהפירות שלך ובאילנותיך שהפירות שלי ששדותינו זו לזו סמוכות והמצרים גבוהים ואילנות נטועין בהם יש מהם נטועין בשלי ששרשיהן כפפו ונטו כולן לתוך שדך ויונקים משלך ויש בשלך שנוטין לתוך שלי ויונקים מארצי:
ונהגו בני מצרא וכו' נוטה לכאן ולכאן. נוטין שרשין לשדה זו הפירות שלו:
דְּאִיתְּמַר: אִילָן הָעוֹמֵד עַל הַמֶּיצֶר, אָמַר רַב: הַנּוֹטֶה לְכָאן – לְכָאן. וְהַנּוֹטֶה לְכָאן – לְכָאן, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: חוֹלְקִין.
Traduction
As a dispute was stated about this issue between amora’im: With regard to a tree that stands on the border between fields, Rav says: That which tilts to here, i.e., to this field, its fruit belongs to the owner of the field here, and that which tilts to there belongs to the owner of the field there. And Shmuel says: The owners of the two fields divide all the fruit.
Tossefoth non traduit
אילן העומד על המיצר. פי' הקונטרס אינו מיושב שפירש אילן שנטוע בקרקע סמוך למיצר והשרשים נוטים בשל חבירו אלא נראה לפרש שהאילן עומד ממש על המיצר שהוא של שניהם ואין השרשים מתפשטין לקרקעו של זה יותר משל זה אך הענפים נוטין יותר לשל אחד מהם רב אמר הנוטה לכאן לכאן כיון שהשרשים שוים בשל זה כמו בשל זה אזלינן בתר הענפים מה שיש מן הענפים כנגד המיצר חולקים והשאר לרשות שנוטין הוי הכל שלו ושמואל אמר חולקין אזלינן בתר השרשים שהם שוים כמו כן יהיו שוים בענפים אבל אי נטוע כולו ברשות אחד והענפים נוטים ברשות חבירו בזה אמר ר' יוחנן בס''פ לא יחפור (ב''ב דף כז:
ושם ד''ה ואחד) מביא וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ שכל הענפים יהא לבעל השרשים ובהא מודו נמי רב ושמואל דשמעתין ופריך אילן העומד על המיצר חולקים ומשני בממלא כל המיצר כמו שהשרשים הן כולן על המיצר כך הם הענפים ודתלי טעוניה לחד גיסא דקאמר לא שהענפים עוברים המיצר אלא שיש פירות לצד אחד יותר מלצד חבירו מהו דתימא ניפלוג לאורכו של מיצר קמ''ל דחולקין לרוחבו של מיצר ושילהי הבית והעלייה (לקמן בבא מציעא דף קיח:) דתנן שתי גינות זו למעלה מזו וירק בינתים השרשים לכ''ע הם של עליון לפי שהם יונקים מגינתו אבל הנוף שהוא באויר התחתון לר' יהודה הוא של תחתון ולר''מ הוי לשל עליון דאמר שדי נופו בתר עיקרו והתם פסיק כר''ש דאמר כל שיכול עליון לפשוט ידו וליטול הרי אלו שלו והיינו כר''מ והשאר מסתמא הפקיר לתחתון ונראה דאפי' לרב דלית ליה הכא שדי נופו בתר עיקרו סובר שפיר כר''מ דכיון דהתם כל השרשים כולן בשל עליון דין הוא למימר שדי נופו בתר עיקרו כדאמר נמי רבי יוחנן בשילהי לא יחפור ושמואל דאמר הכא חולקין יכול לסבור התם כרבי יהודה דלא אמר שדי נופו בתר עיקרו משום דרגילות למלאות גינתו עפר ולהשוותו אל גינת חבירו ועוד דאין כלל מן הנוף ברשות העליון אלא מיד שנראה חוץ לארץ הוא ברשות התחתון אבל בשמעתין רוב הנוף על המיצר רק מעט מן הענפים נוטים לכאן ולכאן חוץ לרוחב המיצר:
מֵיתִיבִי: אִילָן הָעוֹמֵד עַל הַמֶּיצֶר – יַחְלוֹקוּ. תְּיוּבְתָּא דְּרַב! תַּרְגְּמָא שְׁמוּאֵל אַלִּיבָּא דְּרַב, בִּמְמַלֵּא כָּל הַמֶּיצֶר כּוּלּוֹ.
Traduction
The Gemara raises an objection from a baraita: With regard to a tree that stands on the border between fields, they divide its fruit. This is apparently a conclusive refutation of Rav. The Gemara responds: Shmuel interpreted the baraita so that it should be in accordance with the opinion of Rav as referring to a case where the tree fills the entire boundary, and consequently it belongs to both of them.
Rachi non traduit
בממלא כל המצר. שנוטין שרשין לכאן ולכאן:
אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? לָא צְרִיכָא דִּתְלֵי טוּנֵיהּ לְחַד גִּיסָא. וְאַכַּתִּי מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: דְּאָמַר לֵיהּ פְּלוֹג הָכִי, קָא מַשְׁמַע לַן דְּאָמַר לֵיהּ: מַאי חָזֵית דְּפָלְגַתְּ הָכִי – פְּלוֹג הָכִי.
Traduction
The Gemara asks: If so, this is obvious; what is the purpose of the baraita stating its ruling? The Gemara answers: No, it is necessary in a situation where its boughs hang more to one side. The Gemara asks: But still, what is the purpose of stating it? The novelty of this halakha remains unclear. The Gemara explains: It is necessary, lest you say that the owner of the field above which the boughs hang can say to the owner of the other field: Let us divide the fruit in this manner, where each of us receives the fruit that grows over his land. The tanna therefore teaches us that the owner of the other field may say to him: What did you see to make you prefer to divide the fruit in this manner, based on bisecting the tree in one direction; divide the fruit instead in that manner, i.e., based on bisecting the tree in the other direction, so that we each receive an equal share.
Rachi non traduit
דתלי טוניה. משא פירותיו וענפיו נוטה לצד האחד:
פלוג הכי. טול אתה חציו שאצלך ואני חציו שאצלי:
פלוג הכי. לעבר רוחב השדה חלוק האילן אם עומדת השדה מזרח ומערב יחלוק אותו האילן צפון ודרום:
אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרָבִין בַּר רַב נַחְמָן: רָבִין אֲחִי, לָא תִּזְבֹּין אַרְעָא דִּסְמִיכָא לְמָתָא, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲמוֹד עַל שְׂדֵה חֲבֵירוֹ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ.
Traduction
§ Rav Yehuda said to Ravin bar Rav Naḥman: Ravin my brother, do not buy land that is near a town, as Rabbi Abbahu says that Rav Huna says that Rav says: It is prohibited for a person to stand by another’s field when its ripe grain is standing, i.e., when its produce is ready for harvest, as he might harm the produce with the evil eye. Similarly, land near a town may be harmed by the people of the town watching it.
Rachi non traduit
לא תזבון. לא תקנה שדה הסמוכה לעיר שעין בני האדם שולטת בה תמיד:
אסור לאדם כו'. שלא יפסידנה בעין הרע:
אִינִי? וְהָא אַשְׁכְּחִינְהוּ רַבִּי אַבָּא לְתַלְמִידֵיהּ דְּרַב, אֲמַר לְהוּ: מַאי אָמַר רַב בְּהָנֵי קְרָאֵי ''בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה'', ''בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ''?
Traduction
The Gemara asks: Is that so? But when Rabbi Abba encountered Rav’s students he said to them: What does Rav say with regard to the meaning of these verses of blessing: ''Blessed shall you be in the city, and blessed shall you be in the field'' (Deuteronomy 28:3), and: ''Blessed shall you be when you enter, and blessed shall you be when you exit'' (Deuteronomy 28:6)?
וַאֲמַרוּ לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב: ''בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר'' – שֶׁיְּהֵא בֵּיתְךָ סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. ''בָּרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה'' – שֶׁיְּהוּ נְכָסֶיךָ קְרוֹבִים לָעִיר. ''בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ'' – שֶׁלֹּא תִּמְצָא אִשְׁתְּךָ סְפֵק נִדָּה בִּשְׁעַת בִּיאָתְךָ מִן הַדֶּרֶךְ. ''בָּרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ'' – שֶׁיְּהוּ צֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כְּמוֹתְךָ.
Traduction
And they said to him: This is what Rav said: ''Blessed shall you be in the city'' means that your house should be adjacent to a synagogue, and the phrase: ''Blessed shall you be in the field'' means that your property should be near the city. ''Blessed shall you be when you enter'' means that you will not find your wife in a state where it is uncertain whether she has the halakhic status of a menstruating woman when you come in from a journey, which would render her forbidden to you. ''Blessed shall you be when you go out'' means that those who emerge from you, i.e., your descendants, should be like you.
Rachi non traduit
קרובין לעיר. שלא יהא טורח להכניס פירות:
ספק נדה. וכ''ש ודאי:
וַאֲמַר לְהוּ: רַבִּי יוֹחָנָן לָא אָמַר הָכִי, אֶלָּא: ''בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר'' – שֶׁיְּהֵא בֵּית הַכִּסֵּא סָמוּךְ לְשׁוּלְחָנְךָ, אֲבָל בֵּית הַכְּנֶסֶת לָא. וְרַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: שְׂכַר פְּסִיעוֹת יֵשׁ.
Traduction
And Rabbi Abba said to them: Rabbi Yoḥanan did not say this, but he interpreted the verse as follows: ''Blessed shall you be in the city,'' means that there should be a bathroom near your table, but he did not refer to a synagogue. The Gemara adds: And Rabbi Yoḥanan conforms to his line of reasoning in this regard, as he says: There is a reward for the steps one takes to reach the location of a mitzva, and one who lives adjacent to a synagogue will not have the opportunity to earn this reward.
Rachi non traduit
אמר להו. רב אבא רבי יוחנן לא אמר הכי:
סמוך לשולחנך. כלומר סמוך לביתך שלא תצטרך להרחיק בשדות והאי דנקט שולחנך שתוכל לבדוק עצמך לפני אכילה ולאחר אכילה כדאמר בשבת (דף מא.) כדתניא הנצרך לנקביו ואוכל דומה לתנור שהסיקוהו על גבי אפרו ואחר אכילה שהמאכל דוחק ומוציא את המעוכל ואם יהא צריך להרחיק פעמים שהעמוד חוזר ובא לידי הדרוקן אבל בית הכנסת סמוך לביתו לר' יוחנן לאו מעליותא היא:
ר' יוחנן לטעמיה. דאמר במסכת סוטה (דף כב.) שכר פסיעות יש דאמר למדנו יראת חטא מבתולה וקיבול שכר מאלמנה שאמרה לו ולא שכר פסיעות יש אם יש בית הכנסת בשכונתי ואני באה לבית מדרשך להתפלל:
''בָּרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה'' – שֶׁיְּהוּ נְכָסֶיךָ מְשׁוּלָּשִׁין: שְׁלִישׁ בִּתְבוּאָה, שְׁלִישׁ בְּזֵיתִים, וּשְׁלִישׁ בִּגְפָנִים. ''בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ'' – שֶׁתְּהֵא יְצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם כְּבִיאָתְךָ לְעוֹלָם. מָה בִּיאָתְךָ לְעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא, אַף יְצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא.
Traduction
The Gemara returns to Rabbi Yoḥanan’s exposition of the verses: ''Blessed shall you be in the field'' means that your property should be divided into thirds: One-third should be invested in grain, one-third in olives, and one-third in grapevines. ''Blessed shall you be when you enter and blessed shall you be when you exit'' means that your exit from the world should be like your entry into the world: Just as your entry into the world was without sin, so too your exit from the world should be without sin.
Rachi non traduit
משולשין. שיש שנה שלוקה בגפנים ובזיתים ואין לוקה בתבואה ויש שנה שלוקה בזו ולא בזו ותהי לו פליטה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source